עריכת צוואה הינה פרוצדורה הכרחית עבור מי מאיתנו שרוצים להסדיר את חלוקת הרכוש, מתוך מחשבה ומניעת סכסוכים ועימותים עתידיים אפשריים. צוואה היא למעשה מסמך משפטי פשוט, בו מפרט האדם את חלוקת רכושו לאחר מותו. בהיעדר צוואה, חוק הירושה קובע שנכסיו של הנפטר יחולקו בצורה שוויונית בין ילדיו ובן/בת הזוג שלו, ואילו עריכת צוואה תוכל לקבוע חלוקה ספציפית של הרכוש, על פי רצונו האישי של חותם הצוואה.
כיצד עורכים צוואה?
על פי חוק, קיימות ארבע דרכים אפשריות לעריכת צוואה:
א. עריכת צוואה הנכתבת בכתב יד: צוואה מסוג זה יכולה להיכתב רק על ידי האדם המצווה ובכתב ידו האישי, בציון תאריך הכתיבה וחתימתו האישית. צוואה כזו לא מצריכה עירוב עורכי דין בתהליך, אך היא חייבת להיכתב בכתב ידו האישי של עורך הצוואה (ולא במחשב!), ורצוי מאוד שכותב הצוואה יהיה בקיא לעומק בחוקי הצוואה, כדי שהיא תהיה תקפה על פי צו בית משפט.
ב. עריכת צוואה בפני עדים: מדובר בצוואה הנערכת במעמד של שני עדים (אשר אינם כלולים בחלוקת הרכוש בצוואה). צוואה זו יכולה להיות מודפסת במחשב, וברוב המקרים אחד העדים יהיה גם עורך דין, שיפקח על חוקיות הצוואה ויוודא שהיא תהיה בעלת תוקף משפטי.
ג. עריכת צוואה בפני הרשויות: צוואה שתוגש לגורם רשמי, כמו למשל שופט, רשם בבית דין או נוטוריון, ובה מצהיר המצווה את פרטי הצוואה או מגיש אותם בכתב. צוואה מסוג זה לא מצריכה את חתימתו של המצווה, אך עריכתה על ידי הרשויות תהיה כרוכה בתשלום סכום של כמה מאות שקלים.
ד. עריכת צוואה בעל פה: צוואה שנאמרת על ידי המצווה בנוכחות שני עדים, מבלי שהוא יצטרך לכתוב מסמך רשמי ולחתום עליו. צוואות בעל פה מתקבלות על פי חוק רק כאשר הן צוואות של אנשים שעומדים בפני מוות, של אנשים מוגבלים, גוססים או לדוגמה על ידי חיילים בקרב. במקרים של צוואת בעל פה, העדים יצטרכו לכתוב מהר את פרטי הצוואה, לחתום עליה, והם יוכלו, במידה והמצווה מצהיר זאת, ליהנות מהצוואה.
מי יוכל לערוך צוואה?
על פי חוק, כל אדם בגיר יוכל לחתום על צוואה. החוק הישראלי כולל מספר מקרים יוצאי דופן, בהם אנשים הלוקים במחלות נפש, הלוקים בשכלם, אנשים שכושר השיפוט שלהם נפגע או קטינים מתחת גיל 18, שעליהם לא אסורה כתיבת צוואה. זאת כדי להימנע ממקרים בהם גורם עויין מכריח אדם שיכולת השיפוט שלו מוטלת בספק לכתוב צוואה לא הוגנת ואף פוגענית.
